בהמשך לטיוטת גילוי הדעת שפורסמה לעיון והערות הציבור (כפי שפרסמנו בניוזלטר בחודש פברואר 2017), ביום 28.6.2017 פרסמה רשות ההגבלים העסקיים גילוי דעת בדבר מדיניותה בעניין הכתבת מחיר מינימום על-ידי ספקים.

עניינו של גילוי הדעת בהסדרי הכתבת מחיר אנכית, כלומר הסדרים שבהם גורם אחד בשרשרת האספקה של טובין מכתיב לגורם הנמצא בשלב עוקב בשרשרת האספקה את המחיר שבו יציע השני את הטובין (RPM – Resale Price Maintenance). לדוגמה, ספק שמכתיב לחנות באיזה מחיר למכור את הסחורה לצרכנים. גילוי הדעת מתמקד בהסדרים שבמסגרתם קובע הספק ללקוח שלו מחיר קבוע או מחיר מינימום.

גילוי הדעת נועד להסביר את האופן שהרשות תבחן הסדרים מסוג זה ולהבהיר כי הסדרי הכתבת מחיר (קבוע או מינימלי) ייבחנו בעין קפדנית יותר מהסדרים אחרים שבין ספק ללקוח.

בגילוי הדעת נקבע כי הסדרי RPM נבדלים במהותם מרוב הכבילות האנכיות, בכך שתוצאתם הישירה היא הגבלת התחרות התוך-מותגית (היינו, התחרות בין חנויות על שיווק מוצר של אותו ספק) בהיבט המחיר ביחס למצב שבו לא היה קיים הסדר RPM, שכן כל הקמעונאים או המשווקים המוכרים את אותו המוצר ימכרו אותו באותו המחיר. משכך, רשות ההגבלים העסקיים תתייחס להסדרים אלה בצורה מחמירה יותר מאשר ליתר ההסדרים האנכיים.

על פי גילוי הדעת, הסדר הכתבת מחיר שבין ספק לבין קמעונאי (מוגדר ככל גורם המשווק מוצרים ישירות ללקוח הסופי) ייחשב כהסדר כובל אסור אלא אם כן (א) ההסדר נערך בשוק שבו קיימת תחרות מספקת בין מותגים וספקים שונים ובנוסף (ב) ההסדר נדרש לצורך קידום התחרות הבין-מותגית באופן המיטיב עם ציבור הצרכנים (מתוך הבנה שלעיתים יש בהסדרי הכתבת מחיר כדי להביא לשיפור בשירותים הנלווים הניתנים לצרכן על-ידי משווק המוצר או כדי לאפשר החדרת מוצר חדש). תנאים אלו הם תנאים מצטברים.

באשר להסדרי RPM אשר אינם נוגעים למקטע הקמעונאי, כלומר הסדרי הכתבת מחיר בין ספקים למפיצים, נקבע כי הסדרים אלה ייבחנו בהתאם לאופי היחסים שבין הספק למפיץ, כאשר הסדר RPM עם מפיץ לא ייחשב להסדר כובל כאשר הספק נושא בחלק הארי של הסיכונים הכרוכים בשיווק המוצר או כאשר המפיץ משמש כזרועו הארוכה של הספק.